ההיסטוריה של הסודוקו

עודכן ב־2026-10-05

לפני הסודוקו: ריבועי קסם וריבועים לטיניים

לוחות שבהם כל סמל מופיע פעם אחת בכל שורה ובכל עמודה קדומים בהרבה מהסודוקו. מתמטיקאים מכנים אותם ריבועים לטיניים, ולאונרד אוילר (Leonhard Euler) חקר אותם במאה ה־18. לוח סודוקו מלא הוא ריבוע לטיני עם כלל נוסף: גם כל ריבוע בגודל 3×3 מכיל כל ספרה פעם אחת.

עיתונים צרפתיים הדפיסו חידות קרובות לסודוקו בשנות ה־90 של המאה ה־19. ב־19 בנובמבר 1892 פרסם Le Siècle ריבוע קסם בגודל 9×9, מלא בחלקו ובו ריבועים בגודל 3×3, וב־6 ביולי 1895 הדפיס La France ריבוע שאותו כינה ריבוע קסם שטני.

מקורות: Wikipedia: Latin square, Wikipedia: Sudoku

1979: Number Place במגזין אמריקאי

החידה המודרנית הופיעה לראשונה ב־1979, כש־Dell Magazines פרסמה אותה בשם Number Place. ככל הנראה יצר אותה הווארד גארנס (Howard Garns), אדריכל בדימוס ויוצר חידות עצמאי בן 74 מקונרסוויל שבאינדיאנה. החידה פורסמה ללא שמו; ויל שורטס (Will Shortz) זיהה אותו כיוצר ב־2005 באמצעות בדיקת רשימות המשתתפים במגזינים.

מקורות: Wikipedia: Sudoku

1984: יפן מעניקה לה שם

מאקי קאג'י (Maki Kaji), נשיא חברת החידות Nikoli, הציג את החידה ביפן באפריל 1984 בשם Sūji wa dokushin ni kagiru, שמשמעותו בקירוב "הספרות חייבות להיות יחידות". השם קוצר בהמשך לסודוקו. ב־1986 אימצה Nikoli כלל פנימי שלפיו המספרים המודפסים בחידותיה מסודרים בתבנית סימטרית.

מקורות: Wikipedia: Sudoku, Nikoli: Sudoku

2004: השיגעון העולמי

ויין גולד (Wayne Gould), שופט בדימוס בהונג קונג, נתקל בחידה בטוקיו ב־1997 והקדיש שש שנים לכתיבת תוכנה שיוצרת חידות סודוקו. הוא הביא אותה לעיתון The Times בלונדון, שהשיק אותה ב־12 בנובמבר 2004 בשם Su Doku. עיתון אמריקאי, Conway Daily Sun בניו המפשייר, כבר הדפיס אחת מחידותיו כמה חודשים קודם לכן, בספטמבר 2004.

החידה התפשטה במהירות. עד אמצע 2006, כמעט כל עיתון מרכזי בארצות הברית פרסם סודוקו יומי.

מקורות: Wikipedia: Sudoku

מ־2005 ואילך: טלוויזיה, אליפויות ומחקר

הערוץ הבריטי Sky One שידר ב־1 ביולי 2005 את תוכנית הסודוקו הראשונה בטלוויזיה בשידור חי, Sudoku Live, ובהמשך אותה שנה השיק ה־BBC את SUDO-Q, שעשועון ששילב סודוקו עם ידע כללי. אליפות העולם הראשונה בסודוקו נערכה בלוקה שבאיטליה ב־2006. בינואר 2012 הודיעו גארי מקגווייר (Gary McGuire), בסטיאן טוגמן (Bastian Tugemann) וז'יל סיוואריו (Gilles Civario) על הוכחה בסיוע מחשב שלפיה סודוקו רגיל בגודל 9×9 בעל פתרון אחד בדיוק זקוק ל־17 נתונים לפחות.

מקורות: Wikipedia: Sudoku, Guinness World Records: First television programme about Sudoku, Wikipedia: World Sudoku Championship, McGuire, Tugemann and Civario, There is no 16-Clue Sudoku (arXiv 1201.0749)

מקורות

כל המאמרים →